שוברים רבותי שוברים.
שוברים הם הסיוט של כל תיירן, קרי מפעיל צימרים.
מצד אחד, הם מספקים עבודה.
מצד שני, הם מצליחים לאסוף לתוכם את כל החלכאים והנדכאים שבעולם, ועל הדרך, להוציא אותנו משלוות רוחנו ומהחלום המתוק של לגור בכפר עם שני צימרים על יד הבית.
למי שלא מכיר את הז'רגון, שובר הינו בסך הכל חתיכת נייר שמקנה לאוחז בה זכויות אירוח בצימר, על פי התנאים המפורטים בשובר. - במשפט הזה קבור הכלב.
הבעיה האמיתית היא בכלל לא בשובר, היא למעשה במורה בתיה בכיתה ה' בערך שלימדה הבנת הנקרא.
את אותה בתיה מיתולגית, או רחל, או נחמה, מעולם לא אהבנו. לכן מעולם לא למדנו הבנת הנקרא.
לעומת זאת, את כוכבה שלימדה הבעה - כל הישראלים זוכרים לטובה וגמרו אצלה בהצטיינות יתרה. בעיקר בהבעה מילולית...
נחזור לנושא, הכלב, או יותר נכון, השובר ופשרו.
כאמור, על השובר הנפוץ, מסוג חופשה כפרית / שובר דואר כתוב במפורש: "שובר זה מקנה לילה אחד בבקתות עץ וצימרים יוקרתיים בימים א-ד באמצע השבוע או שני לילות בחדרי אירוח ובקיבוצים. בסופ"ש בחדרי אירוח תגבה תוספת תשלום בסך... שובר זה אינו תקף בחגים"
מה הבעיה?
לכאורה אין בעיה.
בפועל, הישראלי מנסה, אולי בכל זאת יתנו לו סופשבוע בחג בבקתת עץ סופר יוקרתית, עם שני ילדים + תינוק וכל זאת במחיר של 396 ש"ח לשני לילות + ארוחת בוקר....
אז הישראלי מנסה.
איך הוא מנסה? הוא מתקשר. פה כבר חוזרים לאחד הבלוגים הקודמים - הטלפון.
זה הולך בערך ככה:
"שלום, יש מקום ב 31 בדצמבר?"
- מה אתה מחפש בדיוק, זוגי? משפחתי? באיזו רמה?
"לא משנה, אני רוצה לדעת אם יש מקום ב31 בדצמבר".
- איך לא משנה??? נו מילא, "כן - יש מקום, מה אתה מחפש, לזוג, למשפחה?"
"אנחנו זוג רוצים בקתת עץ עם ג'קוזי ופלסמה בתקרה".
- טוב יש לנו צימר זוגי רומנטי שעונה על הדרישות, 1500 ש"ח לסופ"ש מתאים לכם?
"יש מיטת תינוק?"
- איזה תינוק? אמרת שאתם זוג? זה צימר זוגי. מה שביקשת.
"כן, אנחנו זוג, רק עם תינוק. הילדה הגדולה ישנה איתנו במיטה, אז היא לא צריכה מיטה ועל תינוק לא גובים בצימר, נכון?"
- תשמע, אני מצטער, אתם צריכים צימר משפחתי. יש לנו כזה. עם הילדה זה יוצא 1900 ש"ח לסופ"ש. על התינוק אנו לא גובים.
"זה כולל ארוחת בוקר?"
- כן, לצורך ההזמנה אני צריך כרטיס אשראי, אדוני.
"למה כרטיס אשראי? יש לי שובר!"
- אדוני, מה כתוב על השובר?
"אני לא יודע, הוא אצל אשתי".
- אדוני, השובר הזה לא תקף למה שאתה מבקש.
"אבל אמרו לי..."
עכשיו מתחיל דיון חוצב להבות עם הישראלי יודע הכל שבא ללמד אותך ששובר שהוא קיבל בטיפול עשרת אלפים במוסך על הפיאט אונו מודל 87 שלו, מקנה לו אירוח ששווה יותר מהפיאט...
לך תבנה מדינה...
שלא תבינו לא נכון, יש שוברים ויש שוברים.
הבעיה בעצם לא עם השוברים, היא עם הישראלים שלא קוראים.
שוברים הם הסיוט של כל תיירן, קרי מפעיל צימרים.
מצד אחד, הם מספקים עבודה.
מצד שני, הם מצליחים לאסוף לתוכם את כל החלכאים והנדכאים שבעולם, ועל הדרך, להוציא אותנו משלוות רוחנו ומהחלום המתוק של לגור בכפר עם שני צימרים על יד הבית.
למי שלא מכיר את הז'רגון, שובר הינו בסך הכל חתיכת נייר שמקנה לאוחז בה זכויות אירוח בצימר, על פי התנאים המפורטים בשובר. - במשפט הזה קבור הכלב.
הבעיה האמיתית היא בכלל לא בשובר, היא למעשה במורה בתיה בכיתה ה' בערך שלימדה הבנת הנקרא.
את אותה בתיה מיתולגית, או רחל, או נחמה, מעולם לא אהבנו. לכן מעולם לא למדנו הבנת הנקרא.
לעומת זאת, את כוכבה שלימדה הבעה - כל הישראלים זוכרים לטובה וגמרו אצלה בהצטיינות יתרה. בעיקר בהבעה מילולית...
נחזור לנושא, הכלב, או יותר נכון, השובר ופשרו.
כאמור, על השובר הנפוץ, מסוג חופשה כפרית / שובר דואר כתוב במפורש: "שובר זה מקנה לילה אחד בבקתות עץ וצימרים יוקרתיים בימים א-ד באמצע השבוע או שני לילות בחדרי אירוח ובקיבוצים. בסופ"ש בחדרי אירוח תגבה תוספת תשלום בסך... שובר זה אינו תקף בחגים"
מה הבעיה?
לכאורה אין בעיה.
בפועל, הישראלי מנסה, אולי בכל זאת יתנו לו סופשבוע בחג בבקתת עץ סופר יוקרתית, עם שני ילדים + תינוק וכל זאת במחיר של 396 ש"ח לשני לילות + ארוחת בוקר....
אז הישראלי מנסה.
איך הוא מנסה? הוא מתקשר. פה כבר חוזרים לאחד הבלוגים הקודמים - הטלפון.
זה הולך בערך ככה:
"שלום, יש מקום ב 31 בדצמבר?"
- מה אתה מחפש בדיוק, זוגי? משפחתי? באיזו רמה?
"לא משנה, אני רוצה לדעת אם יש מקום ב31 בדצמבר".
- איך לא משנה??? נו מילא, "כן - יש מקום, מה אתה מחפש, לזוג, למשפחה?"
"אנחנו זוג רוצים בקתת עץ עם ג'קוזי ופלסמה בתקרה".
- טוב יש לנו צימר זוגי רומנטי שעונה על הדרישות, 1500 ש"ח לסופ"ש מתאים לכם?
"יש מיטת תינוק?"
- איזה תינוק? אמרת שאתם זוג? זה צימר זוגי. מה שביקשת.
"כן, אנחנו זוג, רק עם תינוק. הילדה הגדולה ישנה איתנו במיטה, אז היא לא צריכה מיטה ועל תינוק לא גובים בצימר, נכון?"
- תשמע, אני מצטער, אתם צריכים צימר משפחתי. יש לנו כזה. עם הילדה זה יוצא 1900 ש"ח לסופ"ש. על התינוק אנו לא גובים.
"זה כולל ארוחת בוקר?"
- כן, לצורך ההזמנה אני צריך כרטיס אשראי, אדוני.
"למה כרטיס אשראי? יש לי שובר!"
- אדוני, מה כתוב על השובר?
"אני לא יודע, הוא אצל אשתי".
- אדוני, השובר הזה לא תקף למה שאתה מבקש.
"אבל אמרו לי..."
עכשיו מתחיל דיון חוצב להבות עם הישראלי יודע הכל שבא ללמד אותך ששובר שהוא קיבל בטיפול עשרת אלפים במוסך על הפיאט אונו מודל 87 שלו, מקנה לו אירוח ששווה יותר מהפיאט...
לך תבנה מדינה...
שלא תבינו לא נכון, יש שוברים ויש שוברים.
הבעיה בעצם לא עם השוברים, היא עם הישראלים שלא קוראים.
ענק!!!
השבמחקקלעתם בול.
אני מוצף בלקוחות "זבל" מהשוברים האלה.
זותי פשוט שיחת טלפון יומיומית