מי גאון של אמא, או - פלא שלא אוהבים אותנו בחו"ל?

לפני חודשיים בערך רכשנו נרות שעווה עם פטנט חמוד, מנורות לד ומפסק.
נותן תחושה של נר אמיתי, עם ריח של נר אמיתי, אבל בלי חשש לשריפה.
תודו שבבקתות עץ, זה די הגיוני.

אוירה רומנטית, בקבוק יין, שמיכה מתעופפת בלהט היצרים ופתאום... שריפה.
אופס, לא נעים - כן נורא.

טוב, אז השקענו את המיטב, באמת חמוד להפליא, כאשר אורח מגיע אנו מראים לו איך להדליק, מרגיעים אותו שהסוללות יחזיקו את כל סוף השבוע (תודה לאל על סוללות נטענות) והולכים לישון ללא חשש שמערכת הכיבוי תתחיל לצווח בשתיים לפנות בוקר.

כמובן שגם מסבירים בעדינות אך בתקיפות כי אין להדליק אשר מלבד אח העצים וכי אין לבשל בבקתה על גזייה וכדומה.

אז תסבירו לי, מה עבר לכם בדיוק בראש כאשר החלטתם להביא נרות מהבית, להכניס אותם לנרות שלנו ולשרוף להם את הצורה?
מה - לא הקשבתם?

מעבר לכך, אחרי שהסברנו לכם בטלפון שיש רק מיקרוגל לחימום וכי לא ניתן לבשל בחדרים ואנו לא מרשים לבשל בחדרים, הזכרנו לכם את הנושא כאשר הגעתם, מה בדיוק עבר לכם בראש כאשר החלטתם להביא את הגזייה מהאוטו ולטגן צ'יפס בבקתת עץ?

שרפתם את הרצפה, הכתמתם את קירות העץ בנתזי שמן והחדר מסריח כמו מזללה בשוק הכרמל.

מה חשבתם? שלא נשים לב?

אז שמנו לב, היום כבר אין נרות חמודים בחדרים. הויזה שלכם משמשת כבטחון לנזקים וכיום אין לי שום בעיה מצפונית לתבוע לכם את הצורה על טמטום...