להחזיר את דובי הקוטב לגולן. ויפה שעה אחת קודם

אנו חובבי חיות.
הוכחה ניצחת לכך הינה העובדה שאנו מארחים צימריסטים מרבית השנה בשטחנו.

לאחרונה הצטרפה למשפחתנו כלבה קטנה, חביבה, מסוג פירנאי.
למי שלא מכיר מדובר במפלצת לבנה, עם פרצוף מטמטם של דובי מן האגדות, משקל ממוצע של 60 ק"ג ונשמה טובה.

הפירנאים הינם הכלבים ששומרים בגולן על הבקר מפני הזאבים, אבל זה כבר סיפור אחר.

טוב, כמובן שכלבה "קטנטונת" שכזאת מושכת תשומת לב באופן טבעי.

תדמיינו את הסיטואציה הבאה,
שבת בבוקר, השעה 7:00, אני מטייל עם הכלבה עם עיניים עצומות. את הקפה של הבוקר הגוף שלי בלע ללא זכר, אני זוכר במעורפל שיש לי עוד ארבע ארוחות בוקר להגיש - לא לשכוח להפשיר לחמניות כשחוזרים!
כל תא בגופי מברך את הצימריסטים באשר הם בברכות שהשתיקה יפה להם ואז זה מתחיל.
השערות הקטנות בעורף מתרוממות לסימן אזהרה, אבל זה מאוחר מדי.
הצימריסטים של השכן צועדים במרץ ובגאון בספורט בוקר מלא אושר ישירות לעברי.

-" איזה סוג הכלב? הוא ממש ענק!"

עכשיו, אף פעם לא טענתי שאני אוהב אדם, או ניחן בעודף סבלנות, אבל באמת, שבת, שבע בבוקר - שיא המרץ והעליצות? זה כבר מוגזם. פרויקט סתלבט נכנס לפעולה.

-" זה לא ממש כלב." באה התשובה הסתמית קמעה.

-"מה זאת אומרת? איזה סוג זה?"

-"זה פרויקט מיוחד של רשות הטבע והגנים להחזיר את הדב הלבן לגולן. הוא נכחד ועכשיו מנסים להחזיר אותו לטבע. בגלל שכמעט לא יורד שלג, הכליאו אותם עם כלב - ככה הם שורדים בחום הישראלי." באה התשובה באופן אוטמטי.

הלסת שלהם נופלת לרצפה. עכשיו הזמן להנחתה הסופית.

-"כשתחזרו הביתה תיכנסו לאתר של שמורות הטבע. יש שם הסבר על זה. אתם גם יכולים לשאול בשמורה של הדובים - זה בעלייה לחרמון."

לרוב הסיטואציה הזאת מסתיימת בשורת תמונות של כלבתנו היקרה בפלאפונים של כל הצועדים בגאון.

יום אחד ירדוף אחרי רכב של רשות הטבע והגנים.
בצדק.

תגידו, זה כשר? או, חרדים לערוצי המבוגרים...

כשרות, רבותיי, כשרות.

אני מת על חרדים.
לארח אותם נותן לי בערך שלושת רבעי שינה נוספת בבוקר.
ארוחת הבוקר המפוארת שלנו מסתכמת לשלושה מלפפונים, שלוש עגבניות, קוטג' סגור, גבינה לבנה סגורה, לחמניות, והכל כמובן בהכשר של האדמו"ר התורן ברשת החרדית הקרובה...

אבל הדבר שאני ממש מאושר ממנו זה ההתפתלות שבאה בבוקר של אחרי הלילה הראשון.
לא התפלפלות, אלא התפתלות.

זה הולך בערך ככה: "תאמר לי, למה לא כל הערוצים ביס פתוחים?"
בשלב הזה אני מתחיל להתמוגג מנחת, אבל משחק את המשחק כמטומטם לחלוטין - "מה לא פתוח? זאת החבילה מורחבת של יס,  הוכנה במיוחד למלונות."

עכשיו מגיע שלב ההסברים, החלק הכי קשה בשלב הזה זה לא לצחוק - "אתמול ניסינו לעבור לערוץ מסויים והוא היה סגור."

- "ברצינות? חשבתי שכל ערוצי הספורט פתוחים, בטח היה משחק מיוחד והם נעלו ערוץ..."

- "לא. ספורט, ערוץ אחר. אתה יודע"

עכשיו, זה תלוי במצב רוח שלי, לרוב אני פשוט מסביר באלגנטיות שייבחר את מספר הערוץ שהוא רוצה ושזה תוספת תשלום של עשרים ש"ח ללילה. אבל יש את אלה, שפשוט מגיעה להם התעללות נוספת. אחרי ששיגעו אותי עם כלים חד פעמיים, ביצה קשה ומלפפון  בהכשר האדמו"ר, עכשיו הוא רוצה לראות מלפפון ערל משחק עם בת השכנים? שיתפתל קצת...

-" לא, אני לא יודע, אני באמת לא מכיר ערוץ בשם "ערוץ אחר" - אולי זה בערוצי הדת? אני אחפש...

בסופו של יום, או שהוא נשבר או שהוא לא רואה מלפפון ערל בבת השכנים...